גירושין ודיני משפחה

נישואין וגירושין בישראל – הדין הקיים

המצב המשפטי בישראל, בכל הנוגע לנישואין וגירושין, מורכב במיוחד, מסיבה מאוד פשוטה. בישראל, בניגוד לרוב מדינות העולם המודרני, ענייני הנישואין והגירושין בישראל מוסדרים בהתאם לדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג. מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, למעשה מכפיפה את אזרחיה היהודים לדין העברי הקדום, בכל הנוגע לנישואין וגירושין. כך גם באשר לבני דתות שונות בישראל, שעליהם נרחיב בהמשך.

למעשה, בני זוג יהודים המבקשים להתגרש יהיו חייבים לפנות לבית הדין הרבני לשם כך. הדין שיחול בעת הגירושין הוא הדין ההלכתי-העברי, על מגבלותיו. העובדה שהדין הדתי הוא זה אשר חל בעת נישואין וגירושין, מוציאה זוגות רבים בארץ מתחולתו כבר מלכתחילה, בין אם מדובר בזוגות בני דתות שונות (דהיינו – זוגות מעורבים) שאינם יכולים להינשא בארץ כחוק ובין אם זוגות חד מיניים, שההלכה היהודית כלל לא מכירה בהם ובני זוג יהודים שפסולים לחיתון (כמו למשל – נישואין בין כהן וגרושה, שאסורים על פי ההלכה היהודית).

להלן נסביר מהו המבנה של בתי הדין הרבניים, כיצד מתנהלת תביעת גירושין, מהן עילות הגירושין המוכרות בדין הדתי-עברי וכן מהי סרבנות גט ועוד.

מבנה בית הדין הרבני

כאמור, תביעת גירושין יש להגיש לבית הדין הרבני, שהוא המוסמך לכך. בישראל ישנם בתי דין דתיים-רבניים, שהם בתי דין אזוריים. למעשה, הם הערכאה הראשונה המוסמכת לדון בכל תביעת גירושין. מעל בתי הדין האזוריים קיימת ערכאת ערעור, הנקראת בית הדין הרבני הגדול. על החלטות בית הדין הרבני הגדול וגם על החלטות בית הדין הרבני האזורי, אפשר גם לעתור בעת הצורך לבית המשפט העליון, ביושבו כבג"ץ. תביעת גירושין המתנהלת בפני בית הדין הרבני האזורי, מתקיימת בפני הרכב של שלושה דיינים. דיינים נבחרים על ידי הוועדה לבחירת דיינים, אשר בראשה עומדת שרת המשפטית. דיינים אינם עורכי דין בהכרח בהשכלתם, בניגוד לשופטים והם מוסמכים לרבנות ובקיאים בדין ההלכתי-משפטי-דתי.

תביעת גירושין

מי שמבקש להתגרש, באמצעות עורך דין לגירושין ששכר יגיש את תביעתו לבית הדין הרבני. תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין, המצריכה הכנה מדוקדקת וכן עליה לכלול את המסכת העובדתית המקימה את עילת הגירושין. בדין הדתי-עברי יש מספר עילות גירושין שעליהן נסביר בחלק הבא. כמו בכל תביעה משפטית, על התובע להוכיח את תביעתו. כך גם בתביעת גירושין, כאשר מבקש הגירושין צריך להוכיח כי יש לו עילת גירושין, בהתאם לעובדות הרלוונטיות. במסגרת הגשת תביעת גירושין, יש גם לשאת בתשלום אגרה לקופת בית הדין. עוד נדגיש כי בעת הגשת התביעה, יש להגישה גם לצד השני, דהיינו – בן הזוג ממנו מבקשים להתגרש.

לאחר הגשת התביעה והגשת כתב ההגנה, ייקבע מועד לדיון בפני הדיינים. בדרך כלל, הישיבה הראשונה תוקדש לשמיעה קצרה של הצדדים ובעת הצורך, במידה ואין הסכמה בין הצדדים לגירושין, יקבע בית הדין הרבני עוד מספר ישיבות בעת הצורך, לשם שמיעת ראיות. כלומר – במסגרת תביעת הגירושין, הצדדים יכולים להעיד ולהציג ראיות מטעמם, כל אחד בהתאם לעניינו, כשעורך הדין לגירושין ששכרו אמור ללוות אותם לכל אורך ניהול ההליך

עם סיום שמיעת תביעת הגירושין, יקבע בית הדין האם יש מקום להורות על גירושין. במידה והתשובה חיובית, אזי ייקבע מועד לסידור גט. כלומר – יינתן פסק דין לגירושין.

לקבלת ייעוץ מעורך דין מלאו פרטיכם

עילות אובייקטיביות לגירושין שהגבר זכאי לטעון: מחלות ומומים: מחלה או פגם באיברי המין שמונעים מהאישה לקיים יחסי מין. כמו כן

מזונות האישה- מה זה בדיוק? על פי ההלכה היהודית כל אישה נשואה כדת משה וישראל זכאית למזונותיה מבעלה,

מזונות ילדים לפי ההסדר החדש- מה חשוב לדעת? הליך גירושין הוא רגיש ודורש חשיבה על ממדים רבים במיוחד

1.משמורת הילדים – אין לך הכרעה בסכסוך גירושין בלי הכרעה בשאלה מי מההורים יחזיק בילדים. סוגיה זו הינה חלק בסיסי

לרשות בית הדין הרבני עומדות סמכויות על מנת לכפות על סרבן גט גירושין: 1.עיכוב יציאה מן הארץ. 2.שלילה או

סמכות בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני בנוגע לסעדים זמניים: 1.עיקולים – במקרים רבים נוקט אחד מבני הזוג

אישה אשר בגדה בבעלה ("זנתה תחתיו") מאבדת זכותה למזונות. נדרשות ראיות כבדות משקל לקיום בגידה. במקרים רבים אין די אפילו

1. קבלת חלק גדול יותר מהרכוש – ככל שחלקכם ברכוש המשותף יגדל כך יקל עליכם להמשיך לבדכם ברמת חיים דומה לזו אשר

לאחר שכתב התביעה הומצא לנתבע ולאחר שחלף המועד להגשת כתב הגנה רשאים התובעים לעתור לביהמ"ש לקבל מזונות זמניים. לרוב

יש משפט שאומר שיותר חשוב לדעת ממי להתגרש מאשר לדעת עם מי להתחתן. נוכח העובדה ששיעורם של הזוגות שעומדים בפני

נכסי פרישה כוללים בתוכם קופות גמל, קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים וכיו"ב. חזקת השיתוף חלה גם על נכסים אלה אולם רק

אישה שמביאה את בעלה באופן מכוון לעבור על כללי הדת והבעל הזהיר והיא המשיכה בהתנהגותה עלולה לאבד את זכאותה למזונות