כספי קונה הדירה הופקדו לחשבון הלא נכון תפוצה ע"י עורך הדין
*לפי עדות התובעת במעמד החתימה שאלה את הנוכחים בחדר "על שם מי לרשום את הצ'ק" ונאמר לה ע"י בכירה בחברה, שתשאיר פתוח והם "ישימו כבר חותמת". התובעת שאלה את הנתבע אם זה בסדר והוא אישר את דברי העובדת. במעמד החתימה עצמו עזב עורך הדין את החדר ולא פיקח על הנעשה.
מחפש עורך דין מקרקעין בבאר שבע?
הסיפור הסתבך בשנת 2004 אז החברה נקלעה לקשיים כלכליים והועברה לכונס נכסים. הבנק שלקח אחריות על הפרויקט לא הכיר בצ'ק שהופקד ע"י התובעת היות והוא לא הופקד בחשבון הליווי של החברה.
הבנק דרש מהתובעת את הכסף והיא בתגובה תבעה את החברה בגין מרמה והונאה ודרשה מעורך הדין של החברה לפצות אותה.
עורך הדין טען מנגד כי לנתבעת הוסברה מספר פעמים החשיבות של כתיבת שם המוטב הנכון על הצ'ק. הוא ציין כי הדבר נכתב בחוזה והתובעת הייתה מודעת אליו היטב. הוא הוסיף כי הסב במפורש את תשומת לבה של התובעת לחובה זו מספר פעמים וכי הורה לה מפורשות להפקיד את הכסף לחשבון הליווי של הפרוייקט.
הנתבע טען לאשם תורם מצד התובעת, שכן האדם הסביר היה עוקב אחר הצ'ק ובודק האם כספו הגיע לידיים הנכונות. בנוגע לטענה כי לא היה עם התובעת בעת כריתת ההסכם, טען עורך הדין כי סיים את ההתחייבות שלו כלפיה היות והוא היה אחראי רק למו"מ. בית המשפט פסק: פיצויים לתובעת
השופט שדן בתיק בבית משפט השלום בתל אביב קבע כי הנתבע התרשל בטיפול בתובעת היות ולא ליווה אותה בתהליך חתימת ההסכם. השופט דחה את טענת הנתבע כי לו התובעת הייתה שומעת בעצתו, כל זה לא היה קורה. לדידו של השופט יש לשאול את השאלה מה היה קורה אם עורך הדין היה נוכח בחתימת ההסכם, והנזק היה נמנע.
עם זאת, השופט קיבל את טענות הנתבע לייחוס אשם תורם לתובעת. לטענתו, התובעת אישה משכילה שמתנהלת באופן עצמאי ואי לכך, יכול עורך הדין לסמוך עליה שתמלא במדויק את הוראותיו. לכן, השופט הורה לנתבע לפצות את התובעת בחלק מהסכום, כ- 200,000 ש"ח
