לאחר שכתב התביעה הומצא לנתבע ולאחר שחלף המועד להגשת כתב הגנה רשאים התובעים לעתור לביהמ"ש לקבל מזונות זמניים.

מחפש משרד עורך דין גירושין בבאר שבע?

לרוב סעד זה של המזונות הזמניים יפסק על ידי בית המשפט רק לאחר שהתקיים בפניו דיון בו נשמעו הצדדים כך שעל פי רוב ביהמ"ש פוסק סכום "על החשבון" או מזונות טרום זמניים וזאת עד למועד אשר נקבע לדיון במזונות הזמניים.

עפ"י התקנות בית המשפט רשאי ליתן החלטה למזונות זמניים אף על יסוד כתבי הטענות שהובאו בפניו כעולה מהמסמכים אשר צורפו על ידי הצדדים וזאת אף מבלי לקיים דיון.

לכן קיימת חשיבות אקוטית לניסוח כתבי הטענות ולתמיכתם בראיות עד כמה שניתן.
על התובעת לדאוג לאסוף מודיעין עד כמה שניתן לפני הגשת התביעה ובאם לבעל הכנסות "שחורות" לדאוג לאוסף ראיות לכך עוד בטרם הגשת התביעה ולצרפם לכתב התביעה או לבקשה למזונות זמניים. כן ניתן לבקש דיון דחוף ולהציג את אותן ראיות בביהמ"ש.

מנגד על הבעל הצופה בהתערערות מערכת היחסים, לדאוג מראש לאותו "יום סגריר" ולדאוג להעלים מהשטח "ראיות מפלילות", שמות לקוחות, יומן פגישות ,ספרים על תקבולים, ספרי הנהלת חשבונות ולמעשה כל מסמך המתעד את פעילותו הפיננסית/כלכלית.

המזונות הזמניים נועדו לאפשר את רמת החיים לה הורגלו הצדדים בטרם פרץ הסכסוך שהביאם להתדיינות משפטית באמצעותם מבקש בית המשפט לעזור לצד החלש ולאזן בין הצדדים מבחינה כלכלית.

האם אני חייב בתשלום מזונות במקרה בו נולד לי ילד מחוץ לנישואים?

זכות הילד למזונות אינה נובעת מקשר הנישואים של הוריו אלא מהעובדה שהוא הבן של הוריו.
במקרים של ספק לגבי זהות האב ניתן לפנות בבקשה לעריכת בדיקת רקמות על מנת שזו תכריע בשאלת האבהות.

א. המזונות ההכרחיים – מזונות אלו מוטלים על האב בלבד עד הגיע הילד לגיל 15. בילדים מעל לגיל 15 חלים מזונות מדין צדקה שהחובה העקרונית לגביהם היא על האב והאם.

במזונות הכרחיים המדובר בחיוב מוחלט על האב בלי כל קשר לעובדה אם וכמה הוא משתכר. מזונות אלו כשמם כן הם ובאים לדאוג לצרכים הקיומיים של הילד ועל כן הם זהים לעני ולעשיר.
הסכום מתעדכן מתקופה לתקופה ועומד כיום על כ- 1,200 ש"ח לילד הראשון. מזונות הכרחיים כוללים כלכלה, הלבשה והנעלה, חינוך, צרכי בריאות בסיסיים וכו', יודגש כי מדובר אך בהוצאות קיומיות בערכים מינימלים ואין עסקינן בפינוקים ובמותגים.

ב. המזונות מדין צדקה – מתווספים למזונות ההכרחיים. המדובר בצרכים הנוספים של הילד שאינם בגדר צרכים קיומיים ואשר נועדו להביאו לרמת חיים אליה הורגל.
החובה למזונות מדין צדקה חלה רק לאחר שהאב או האם כיסו את צרכיהם. במזונות אלו חייבים שני ההורים בהתאם ליחס הכנסותיהם הפנויות.

ג. המדור – על האב חלה חובה לדאוג לכך שלילדיו תהיה קורת גג לאחר הגירושין.
אין הוא חייב להעמיד לרשותם קורת גג בבעלות האם אולם עליו להשתתף בדמי שכירות בדירה השקולה לדירה בה התגוררו הקטינים תוך התייחסות לכך שאין הוא מתגורר עוד בדירה. יחס ההשתתפות של האב במדור ילדיו הינה לפי הנוסחה הבאה. בגין ילד אחד 30% מגובה דמי שכירות בגין שניים 40% ובגין שלושה ומעלה 50%. כבר נפסק לא אחת כי דירת שלושה חדרים די בה בהחלט לאם ולשני ילדים ואין חובה להבטיח חדר לכל ילד.

ד. הוצאות בריאותיות חריגות – המדובר בהוצאות רפואיות חריגות אשר אינן מכוסות במסגרת הכיסוי הבריאותי המוענק בחוק ביטוח בריאות. נהוג לחלקן בין ההורים בחלקים שווים. במסגרת הוצאות אלו יכול ויכללו גם טיפולי שיניים וטיפולים אורתודנטים, מכשירי עזר וכיוב'.
על מנת למנוע מחלוקות מומלץ, כי ההסכם בין הצדדים יקבע, כי הוצאה כאמור תוצא לאחר קבלת הסכמת ההורה השני למעט במקרים דחופים ובהעדר הסכמה כאמור יכריע במחלוקת רופא מומחה.

ה. צרכים ספציפיים – מעבר לצרכים כללים לכל מקרה ומקרה יתכן וקיימים צרכים מיוחדים.
למשל צרכים רפואיים- משקפיים, מכשיר שמיעה, טיפול פסיכולוגי וכיוב' או צרכים לימודיים- קושי בלימודים הדורש אמצעים מיוחדים וכיוב'. הצרכים הספציפיים עלולים להגדיל את סכום המזונות לעיתים בצורה משמעותית ביותר.