גירושין בין בני דתות שונות

עוד לפני שהוקמה מדינת ישראל, היה בישראל חוק הנקרא "דבר המלך במועצתו לארץ ישראל". חוק זה קבע כי לעדות הדתיות בישראל (כלומר – יהדות, אסלם ונצרות) יהיה חופש דת ולכל אחת מהעדות הדתיות יהיו בתי דין דתיים שיהיו אמונים על שפיטה בתחום דיני האישות.

בשנת 1953, החליף חוק שיפוט בתי הדין הרבניים את דבר המלך במועצתו בכל הנוגע ליהודים. עם זאת, דבר המלך במועצתו עדיין חל בכל הנוגע לשאר העדות הדתיות בישראל. ללמדנו, כי ישנם בתי דין דתיים שרעים, האמונים על שפיטה בענייני נישואין וגירושין בין מוסלמים. בהתאמה קיימים בתי דין דתיים – נוצרים ודרוזים – האמונים על שפיטה בתחום הנישואין וגירושין. לכל אחת מהעדות הדתיות יש גם ערכאת ערעור ועל כל אחת אפשר – בדומה לבתי הדין הרבניים – לעתור לבית המשפט העליון ביושבו כבג"ץ.

המשמעות היא שבישראל, הדין הדתי-אישי חל על כל האזרחים, שהרי לכל אזרח יש דת אישית ומכוחה ודיניה הוא יכול להינשא. משמעות נוספת היא שלא ניתן להינשא במקרים מסוימים, לדוגמא – במקרים של זוגות שאינם בני אותה דת, זוגות חד מיניים ועוד. ישנם בישראל אנשים שמוגדרים בתור חסרי דת, כלומר – אנשים שאינם יהודים, אינם מוסלמים, אינם נוצרים או דרוזים או כל דת מוכרת אחרת. אנשים אלו יכולים לבוא בברית הזוגיות, שהיא מונח מקביל לנישואין וגירושין, בהתאם לחוק הנקרא חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע – 2010. מעבר לכך לא נרחיב במאמר זה.

נישואין אזרחיים בישראל

נתחיל מהסוף: בישראל אין אפשרות לערוך נישואין אזרחיים. ישנה אפשרות (שממומשת באופן שכיח כיום) להינשא במדינה זרה. האפשרות הזו מסייעת לזוגות רבים שאינם יכולים להינשא בארץ בשל חוסר אפשרות חוקית, כפי שתיארנו לעיל. אפשרות זו גם מסייעת לזוגות רבים שאינם מעוניינים להינשא בארץ על פי הדין הדתי – מטעמים אידאולוגיים, למרות שהם יכולים.

הכלל בכל הנוגע לנישואין במדינה זרה הוא כי נישואין אלו לכאורה מוכרים בארץ, שכן עם הנישואין והחזרה ארצה, ניתן להירשם במשרד הפנים כנשואים. האפשרות הזו ניתנת גם לזוגות בני אותו המין. אבל, כדי שניתן יהיה להירשם בארץ כנשואים, על הנישואין להיות מוכרים בהתאם לדיני המדינה שבה הם נערכו. כלומר, אם זוג מאותו המין נישא במדינה שלפי חוקיה לא מוכרים נישואין חד מיניים, אזי לא ניתן יהיה לערוך רישום במשרד הפנים. המדינות שישראלים רבים נישאים בהן הן – קפריסין, צ'כיה וכן גם קנדה שמכירה בנישואין חד מיניים.

למרות שנישואין במדינה זרה הם אפשרות ראויה, יש בהם פגם אחד ומהותי. ללמדנו – מה הדין כאשר זוג שנישא בחו"ל מבקש להתגרש?

התשובה לשאלה מתחלקת לשתי ואריאציות. האחת היא במקרה של זוג שהיה יכול להינשא בארץ, למשל – יהודים שביקשו להתגרש. במקרה כזה, הדין ידוע, נישואין וגירושין ייערכו בישראל לפי הדין הדתי-אישי. אי לכך, במקרה כזה יהיה על בני הזוג לפנות לבית הדין הדתי הרלוונטי בעניינם. לעומת זאת, במידה ומדובר בבני זוג שלא היו יכולים מראש להינשא בישראל, יהיה עליהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, בתביעה הנקראת תביעה להתרת נישואין.

לסיכום חלק זה: נישואין אזרחיים בישראל הם למעשה כינוי לנישואין במדינה זרה. הפגם העיקרי הוא כי הגירושין במקרה כזה ייערכו לפי הדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג, אפילו אם מלכתחילה הם ביקשו לעקוף את הדין הדתי.