המדינה פלשה לקרקע פרטית ותפצה את בעליה

*המדינה פלשה לשטח קרקעי בתל אביב אשר שייך לידיים פרטיות וסללה בו כביש, שתלה אנטנות ואף בנתה חניון למתקן ביטחוני הנמצא באזור. זאת בלי כל רשות מבעלי הקרקע ותוך כדי עבירה על החוק.
שבעלי הקרקע גילו את הדבר הגיע המקרה לבית המשפט בגין שימוש בקרקע שלא כדין. במהלך המשפט נקבע כי המדינה תפצה את בעלי הקרקעות ב780 אלף ¤ בגין השימוש בקרקע וכן לפנותה מיידית.

המדינה הגיעה לפשרה עם בעלי הקרקע בנוגע לפיצויים ולדמי השימוש וניתן לה היתר להשתמש בשטח עד אוקטובר 2007
במועד שהייתה אמורה לפנות המדינה סופית את השטח, המדינה המשיכה לבנות במקום ולעשות בו כשלה. הדבר אילץ את בעלי הקרקע לפנות שוב לבית המשפט שפסק שעל המדינה לשלם להם 6% מערך הקרקע על בעבור כל שנת שימוש. המדינה החליטה לערער על החלטה זאת.

בערעור טענה המדינה כי בעלי הקרקע קנו אותה להשקעה ולא עשו בה שימוש. בנוסף לזאת הציבור הרחב השתמש בשטחים לצרכים שונים.

זאת ועוד נטען כי בית המשפט התעלם מהפגישה בבסיס הצבאי שכעת אין גישה אליו. לבסוף נטען, כי השטחים נקנו מתוך תקווה שיהפכו לרווחיים, ואולם אין להם כל ביקוש מלבד המדינה. אי לכך המדינה סוברת כי דמי השימוש שנקבעו גבוהים מדי ועתרה כדי להקטינם.
 
לטענת בעלי הקרקע דמי השימוש שנקבעו הוגנים המשקפים את תשואת הקרקע היות והם נקבעו על ידי שמאי מטעם בית המשפט ולפי חוק המדינה. לדבריהם 6% מערך הקרקע הם דמי שימוש סבירים. עוד נטען כי אין לתת למדינה פרס על התנהגותה הבריונית בכך שעשתה דין לעצמה ופלשה לקרקע לא לה תוך שימוש בה שלא לפי דין.
 
בית המשפט דחה את הערעור. בית המשפט החליט לדחות על הסף את ערעור המדינה. בין היתר עקב העובדה כי חוות דעת השמאי הייתה אמינה בעיניו והוא לא רואה צורך לבצע שינויים.
 
בית המשפט קיבל את טענות הנתבעים לפיהם המדינה עושה דין לעצמה, והעביר ביקורת על התנהלות. לדברי השופט למרות שלא ניתן לה היתרים להשתמש בקרקע, המדינה עשתה בו שימוש שלא כחוק.
 
בית המשפט הוסיף כי אילו המקרה היה בשוק החופשי בו והשטח היה נסחר לפי היצע וביקוש. הרי שהמדינה הייתה מוכנה לשלם כסף רב כדי לסלול את הכביש החשוב לה על שטח הנתבעים היות וזאת הדרך היחידה להגיע למתקן הביטחוני.
 
מסיבות אלה בית המשפט החליט לא להתערב בפסיקה המקורית ובחוות דעתו של השמאי. ולכן, דחה את ערעור המדינה על הסף והשאיר את ההחלטה המקורית על כנה. כמו כן המדינה חויבה לשלם לנתבעים את שכר טרחת עורכי הדין.