העובדה כי מדובר בסה"כ בילד שעדיין לא בשל מספיק לקבל החלטות בתבונה גורמת לבית המשפט לשקול היטב את החלטתו בטרם הכרזה על בן כמורד מחשש כי הכרזה שכזו תוביל לקרע גדול יותר בין הבן לאב.
בתי המשפט ובתי הדין בוחנים גם את התנהגות ההורה שהילד נמצא תחת חזקתו. לעיתים אותו הורה הוא הגורם לפגיעה בקשר בין הילד לאב. במידה ואכן אלו פני הדברים יחליט בית המשפט להקטין את גובה המזונות והאב יישא רק בגובה תשלום עבור צרכיו הבסיסיים של הילד.
בכך "מעניש" בית המשפט את ההורה האחר שהילד בחזקתו ומעביר אליו חלק מנטל התשלום שהיה מוטל קודם לכן על האב.
במקרה כזה במידה וההורה (המחזיק בילד) אינו מסוגל לעמוד בפרנסת הילד (כתוצאה מ"העונש") ההורה השני יצטרך להשלים את צרכי הילד מתוקף דין צדקה וגם זאת רק במידה שההורה שמשלם זאת נמצא במצב כלכלי שמאפשר לו לעשות זאת.
יש לציין כי הפחתת דמי מזונות ילד יכולה להיות זמנית. אם התנהגותו של הילד משתנה לטובה בית המשפט יפסוק על השבת תשלום מזונות הילד למצב רגיל ללא כל הפחתה.